1. The frankel rambam cites the sefer ha-ikkarim who (they claim, correctly so) argues with the rambam's understanding of menias habechirah. I looked it up (maamar 4 perek 25), and I was very happy to find exactly the same mashal we gave in explaining the ramban:
יש שב מיראת העונש המוטל עליו, כעבד שהוא מתחנן לפני אדוניו בעוד שמלקה אותו, וכשיקל האדון מעליו שבט אפו ישוב למרוד בו כאשר בתחלה, כמו שהיה הענין בפרעה, שבהיות המכה עליו היה אומר ה' הצדיק וגו' (שמות ט' כ"ז), וכשהיתה הרוחה חזר להכביד את לבו כבתחלה, וזה בלי ספק היה מורה שהתשובה הראשונה היתה על צד ההכרח מאימות מות נפלו עליו וגו' ושלא היה פעל בחיריי, ועל כן אין ראוי שתחשב לו לתשובה כלל
He goes on to explain in a way that is very fascinating and diverges from the ramban (I believe). Its not my point here so instead of discussing it, I will just paste it here to save you the trouble of looking it up (if you feel like reading it, otherwise feel free to skip it.):
ועל זה הדרך יתפרש מה שנמצא בכתוב שהשם יתברך מחזק לב הרשעים או מקשה ערפם ומונע מהם דרכי התשובה, וזה שהרשע בבא עליו המכה הוא מתחסד ושב אל השם מיראת עונש המוטל עליו, כמו שאמר פרעה חטאתי הפעם ה' הצדיק וגו', ובעבור שזה הפעל דומה לאונס ואינו בחיריי, הנה השם יתברך מחזק את לבו כשנותן לו צד או צדדין לתלות בהן המכה ולומר שבאה במקרה ולא על צד ההשגחה האלהית, וזה כדי שיסור מלבו המורך שקנה מחמת המכה וישאר על טבעו ובחירתו מבלי מכריח, ואז יבחן אם היתה תשובתו בחיריית, ומאשר בחירת פרעה כשסר מעליו עול המכה היתה לרע, אמר השם יתברך אני הכבדתי את לבו, כלומר כשהסירותי מלבו המורך שקנה מחמת המכה, וישאר על טבעו ובחירתו, והוא לרוע בחירתו בקש עלות ותואנות לתלות בהן ענין המכות ולומר שהיו במקרה.
ועל זה אמר הכתוב ואם תלכו עמי קרי, כלומר שתיחסו דברים אל המקרה, והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי וגו', ובזה הצד ננעלים שערי התשובה בפני הרשעים, לא שהשם יתברך ימנע מן האדם טוב בחירתו חלילה, אמר הכתוב כי לא אחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכיו וחיה, אלא שהשם יתברך משאירו על בחירתו בלבד מבלי מכריח מחוץ, והוא בוחר דרך לעצמו, וכן היה ענין סיחון שאמר עליו הכתוב כי הקשה ה' אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו, וזה כי לפי שסיחון נתחייב לשם מחמת רשעו אלא שהיה מתירא מפני פחד ה' להתגרות בישראל, הביא הקדוש ברוך הוא עצות מרחוק להסיר מלבו המורך שקנה מצד המופתים ששמע שנעשו לישראל, כדי להשאירו על בחירתו בלבד
I think the ramban would tell you that just like there all sorts of natural external circumstances which limit one's free will, Hashem's influence to pharaoh would have been no different (if Hashem hadn't then gone and punished pharaoh for not letting bnei yisrael out). It would have been just one more thing on the list that take away from a person's free will.
R. Dessler writes in michtav me-eliyahu about this idea called kav habechira. According to R dessler, we don't really have full bechira - we can't just turn around and become a tzaddik gammur tomorrow because the fight, as he puts it, is wherever the front line currently is. Bechira, he claims, applies to a small limited subset of one's actions - those actions on "the front lines."
R Twersky once pointed out that the Rambam sharply disagrees with this, and I would go so far as to say (R twersky did not) that what R dessler is saying is karov lekefirah according to the rambam:
רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה .להיות רשע הרשות בידו
אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם או חכם או א סכל או רחמן או אכזרי או כילי או שוע וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא
הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה
ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים, וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום, כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים, ומפני זה הענין נאמר מי יתן והיה לבבם זה להם, כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכל מסור להם.
Lishitaso, it is the rambam who cannot accept G-d's violation of someone's bechira in and of itself, without regard to the punishment that comes after. For it is the rambam who accepts no limitations whatsoever on a person's bechira: every person has the ability to turn around and become a tzaddik gammur like moshe rabbeinu - nothing, not even G-d, can stop you. This is quite the scary shittah.
3. a friend of mine pointed out to me that according to rashi / ramban, the question we asked about how hashem was allowed to take away the bechira of the biryonim bothering r meir isn't such a kashya. According to the ramban, theres no problem if hashem should choose to violate someone's bechira; the only problem is if hashem then rewards or punishes you for an action that was not in your control. Who said hashem rewarded the biryonim for doing teshuvah and no longer bothering r meir - maybe hashem forced them to do teshuvah so they would stop bothering R Meir and because the teshuva wasn't of their own free volition, gave them no reward for it.
That made me think that there might be an answer even according to the rambam. We explained that the rambam's kashya was that Hashem shouldn't take away someone's bechira and force them to do aveiros. But maybe mitzvos are different; we are familiar with the famous rambam in hilchos gerushin that when you force someone to do a mitzvah, you aren't taking away their free will; you're just helping them overcome their yetzer hara and allowing them to do what they really want to do (Looking at that rambam again now, I actually believe that there is a severe limitation on its application that is commonly overlooked. But not for now.) Does that logic apply even if Hashem is the one forcing the action -- on the one hand, it should, but on the other hand, saying that would seem to uproot the entire principle of free will - the rambam emphasizes numerous times that hashem isn't gozer on anybody to be "either a tzaddik or a rasha". yesh li-ayen bazeh.
Finally, I don't have a teretz, but R Elchanan has a tremendous kashya that I will share in the hopes of someone finding an answer. The gemara in moed kattan has a very cryptic statement: ר' אילעאי אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא - if a person cant control their yetzer hara, they should go to a far away place and sin there so as to not be recognized and cause a chilul hashem.
R elchanan quotes the rosh: פר"ח ז"ל וליתא לדרבי אילעאי אלא אע"פ שמתגבר יצרו של אדם עליו מיבעי ליה לאותובי יצריה דקי"ל (ברכות דף לג ב) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים: - we dont paskin like the gemara in MK because we hold hakol bidei shamayim except for yiras shamayim = we hold there is free will (that phrase is the source in chazal for the idea of free will). Only WE hold that there is free will? And the gemara in MK doesn't??? How is that not kefirah!
tzarich iyun gadol.
I didn’t see this inside anywhere, but perhaps the answer to rav elchanan’s question is a different understanding of Rebbi Elai. He is not saying that there is no such thing as free will. Perhaps what he is saying is that there are certain times when a person’s yetzer hara is so strong that it’s as if he has no choice but to violate the aveirah. Rebbi Elai doesn’t think that we don’t have free will bichlal. It’s only in an extreme case such as this that we don’t have it.
ReplyDeleteThese situations are probably an outgrowth of aveiros done in the past. If this person had exercised more restraint in the past when he had complete free will, then he wouldn’t be in this situation now, so that might be on a smaller scale what you wanted to say in the Rambam ie the person forfeited some of his free will by violating aveiros, although this would be a more natural way for the punishment to manifest (the more you give in to the ta'avah, the more you are controlled by it).
Also, Rebbi Elai suggests that even if he absolutely has to do the aveirah, he should exercise his small amount of free will in the situation and limit the damage that the aveirah does, so there is still an element of bechirah.
And the Rosh thinks that we don’t paskin like Rebbi Elai based on the pasuk of hakol bidei shamayim… ie even in situations where you don’t feel like you have any free will, and you feel that you absolutely have no choice but to do this aveirah, you must overcome your ta’avah, because even in those situations you have the ability to not violate the aveirah. In every situation, a person has absolute free will.
Although, it doesn’t sound like the pasuk of hakol biedei shamayim is teaching us about an extra level of free will. It sounds like without the pasuk, we wouldn’t think there was any free will at all, so I’m not sure.
Correction: Just realized that hakol etc. is a ma'amar chazal and not a pasuk. My mistake.
ReplyDeleteDear Sar Hamashkim,
ReplyDeleteRav volbe says that the stress the rishonim placed on bechira belies the minimal effect it has on everyday life. He reads this into a letter of R Yisroel Salanter who discusses how people will inevitably continue their habits. Im kabala hi nekabel, v'im l'din: I think R Yisroel is bemoaning the state of affairs, not prescribing a mode of activity.
From a statistical and psychological standpoint, there is no question (in my mind) that there is validity to R Desslers idea. A friend of mine told me that Rabbi Mendel Blachman, Rosh Yeshiva of KBY, said to him that the idea of sliding challenge was "obvious".