Corollary to bechira 2

I don't want to scare anyone off by saying first check out some other long article, but first, check out bechira 2.  Two friends of mine pointed out a fascinating corollary to this chiddush.

To summarize: we discussed how the rambam and ramban fundamentally differ on what the primary lesson of yetzias mitzraim is.  The ramban focuses on how yetzias mitzraim demonstrates the existence and omnipotence of G-d.  It prove to us what G-d can do.  The Rambam however, disagrees; for him, yetzias mitzraim shows us what G-d does do; yetzias mitzraim teaches us about the hanhagos of G-d and the ways in which he runs the world.  We explained that the particular hanhaga about which yetzias mitzraim centers is free will / freedom, namely that Hashem gives humanity the bechira to do as they will, choosing either tov or ra.

There is another place where this machlokes plays out.

The Torah tells us that shabbos is zecher leyetzias mitzraim:  וְזָכַרְתָּ כִּי־עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל־כֵּן צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת:

How is shabbos zecher leyetzias mitzraim?

The Ramban explains: בעבור היות יציאת מצרים מורה על אלוה קדמון מחדש חפץ ויכול כאשר פירשתי בדבור הראשון (שם שם ב), על כן אמר בכאן אם יעלה בלבך ספק על השבת המורה על החדוש והחפץ והיכולת תזכור מה שראו עיניך ביציאת מצרים שהיא לך לראיה ולזכר. הנה השבת זכר ליציאת מצרים, ויציאת מצרים זכר לשבת כי יזכרו בו ויאמרו השם הוא מחדש בכל אותות ומופתים ועושה בכל כרצונו, כי הוא אשר ברא הכל במעשה בראשית, וזה טעם על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת.

This is obviously lishitaso.  But there is another approach here. the ramban quotes the rambam in moreh nevuchim:

והרב אמר בספר המורה ... בעבור היותנו עבדים במצרים עובדים כל היום על כרחנו ולא היתה לנו מנוחה, והוא יצונו עתה לשבות ולנוח, כדי שנזכיר חסדי השם עלינו בהוציאו אותנו מעבדות למנוחה:

Shabbos is zecher leyetzias mitzraim in the freedom shabbos gives us to rest from work; this freedom reminds us of the primary lesson / goal of yetzias mitzraim: freedom.  I think the rambam is much more "pashut pshat"; we much more readily understand the direct connection between shabbos and yetzias mitzraim.

With this in mind, we can reach a new understanding of the last rambam in hilchos shabbos:

השבת ועבודת כוכבים ומזלות כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצות התורה. והשבת היא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם. לפיכך כל העובר על שאר המצות הרי הוא בכלל רשעי ישראל. אבל המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד עבודת כוכבים ומזלות ושניהם כעובדי כוכבים ומזלות לכל דבריהם. לפיכך משבח הנביא ואומר אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו וגו'. וכל השומר את השבת כהלכתה ומכבדה ומענגה כפי כחו כבר מפורש בקבלה שכרו בעולם הזה יתר על השכר הצפון לעולם הבא. שנאמר אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר:

The classical understanding is that a mechalel shabbos is nidon like an oved avodah zarah because by being mechalel shabbos, one is essentially denying chiddush haolam - such a person does not accept the creation narrative of the bible and is thus a heretic.  Notice, however, that the rambam does not reference this idea at all.

Indeed, what if someone were to come along and say that he does believe hashem created the world in 6 days etc., but still will not keep shabbos because he is too lazy.  Do we still apply the categorical rule that a mechalel shabbos is dino ki-akum?  (And if not, then doesn't the rule fall apart: in every case, jut ask the guy if he's a kofer).

According to the rambam, perhaps there is another element in shabbos that could avoid this last question and make all mechaleli shabbos kofrim categorically (not sure we should be so excited about that).

To be mechalel shabbos is to reject the freedom G-d gave us when he took us out of Egypt.  Chilul shabbos requires one to say: I am not grateful for the freedom Hashem gave us, I do not care to mark it on my calendar or celebrate it in any meaningful way.  That is kefirah in kol hatorah kulah.

For us, who please G-d strive to be shomrei shabbos, this adds an important facet to our avodah.  We are grateful to G-d for our freedom / bechira chofshis, and we do take time to celebrate that in a meaningful way.  We pray that G-d should help us use our bechira to continue to do good, such that we will see the geulah speedily in our days.

Shavua tov!