mezuzah

I know this has nothing to do with the parsha, but I was thinking about this and I have something I hope is interesting.

The Rambam has harsh words for those who use mezuzah as a mystical protection from danger:

אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקב”ה ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם.

those who put "shemos hamalachim" in a mezuzah to be some sort of supernatural protection have taken a tremendous mitzvah that centers around yichud hashem, around loving and fearing g-d, and made it self-serving - to act as mystical protection.  there is no greater perversion of torah (according to the rambam) than this.

(Rashi and Tosfos seem to argue on this rambam, and indeed, on this very halacha, the ramach is masig (quoted in the kesef mishna): כתב הרמ"ך דבמסכת ע"ז משמע מהא דאמר אונקלוס לגונדא דרומאי כי הקדוש ברוך הוא עושה המזוזה לשמור ישראל מבחוץ.)

(This is reflective of the rambam's general take on amulet users (peirush hamishnayos sotah 7:4): אל תטריד את מחשבתך במה שהוזים כותבי הקמיעות וטפשי בני אדם)

Based on this approach, the rambam writes something fascinating in the last halacha of hilchos mezuzah:

חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד. וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקדוש ב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן. וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים. אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא שנאמר חונה מלאך יי' סביב ליראיו ויחלצם.

Chazal mention malachim in the context of mezuzah - how does the rambam square this with the disdain he showed for shemos malachim earlier?  Answers the rambam, the malachim aren't fiery beings with wings that protect man from physical danger - the malachim are mitzvos that remind us of hashem and protect us from sin.

I thought that with this we can understand a difficulty in the rambam elsewhere.  The rambam, based on a gemara brachos, writes:

וכל זמן שיכנס לבית הכסא אומר קודם שיכנס התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון עזרוני עזרוני שמרוני שמרוני המתינו לי עד שאכנס ואצא שזה דרכן של בני אדם. (hilchos tefila 7:4)

A person is supposed to ask the malachim to wait for him when he enters the bathroom  - since they cant go in.  How does the rambam understand this - we have fiery beings with wings who escort us but they cant go into the bathroom?  We're allowed to daven to them - isnt that avodah zarah?

But juxtaposed to the rambam in hilchos mezuzah, this makes perfect sense.  We are familiar with the famous gemara that tells how dovid hamelech, when he entered the bathroom, was disturbed by the lack of mitzvos - no tefillin, no mezuzah, an issur talmud torah.  This tefillah reflects that sensitivity - we are scared to enter a place where there are no mitzvos, and we pray that our mitzvos should still be there - we should still be shayach to mitzvos - when we come out.

I find this whole approach very inspirational.  First of all, there are those who think this "modern" shittah of the rambam is less "frum" than the shitah that mezuzah literally protects from physical harm.  I think its exactly the opposite - the rambam's position is much more frum.  We don't do mitzvos to gain physical protection - to the contrary, we do mitzvos even if that means suffering in this world.  Hence mezuzah is not about physical protection - its about a meaningful protection, a protection from sin.

Second, I think this connection to the tefilla before entering a beis hakiseh reveals a profound sensitivity to mitzvos - its only five minutes without mitzvos, but that should bother us.  We should all be zocheh to attain such a madrega.

Shavua tov!